המבקשת, חב' אחים חמודה חברה לבניין ופיתוח 2004 בע"מ (להלן: "
המבקשת"), ביצעה עבור חברת אחים כאלדי חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (להלן: "
החברה"), עבודות בטון בפרוייקט מעגן מיכאל שהחברה ביצעה עבור רכבת ישראל.
רו"ח יצחק קרמין, הנאמן של החברה, חתם ביום 28/8/09, בתוקף תפקידו כנאמן החברה להקפאת הליכים, על הזמנת עבודה (הזמנה מס' 1670) שהעתק ממנה צורף לבקשה, ועל פיה התחייב לשלם למבקשת עבור עבודות יציקת בטון מזוין באתר הנ"ל 390 ש"ח + מע"מ לכל מ"ק. מדובר בהזמנה של 800 מ"ק.
תנאי התשלום כפי שנקבע בהזמנה היה שוטף + 60.
אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשת ביצעה את העבודה המוסכמת עוד לפני סוף שנת 2009, ואין מחלוקת שהתמורה המגיעה לה עבור כך עפ"י המוסכם הינה 810 מ"ק X 390 "ח = 315,900 ש"ח + מע"מ בסך 50,544 ש"ח, בסה"כ 366,444 ש"ח.
משלא שילם הנאמן למבקשת את התמורה המוסכמת, הגישה המבקשת תביעה לביהמ"ש השלום, אשר הדיון בה כנראה עוכב לאור הקפאת ההליכים, בה החברה נתונה.
ביום 2/6/2010 הגישה המבקשת בפני בית משפט זה בקשה לפיה ביקשה להורות לנאמן לשלם למבקשת את הסכומים המגיעים לה עבור העבודה הנ"ל. גם בקשה זו לא הגיעה להכרעה עקב מו"מ בין הצדדים.
ע"ח התמורה המגיעה למבקשת, שילמה החברה באמצעות הנאמן סך של 80,000 ש"ח, כך שנותרה החברה חייבת למבקשת יתרה בסך 246,444 ש"ח.
בבקשה הדונה עותרת המבקשת לביהמ"ש להורות לנאמן לשלם לה את הסכום הנ"ל.
הנאמן מסכים כי המבקשת הינה נושה בתקופת ההקפאה, וזכאית לקבל את היתרה המגיעה לה.
במאמר מוסגר יצויין כי הנאמן הודה בסכום בו נקבה המבקשת בבקשתה, 235,900 ש"ח, סכום אשר תוקן ע"י ב"כ המבקשת בטיעוניו בפני ביהמ"ש לסך של 246,444 ש"ח, לאחר חישוב סכומי מע"מ על מלוא התמורה והפחתת התשלום בסך של 80,000 ש"ח, כולל מע"מ ששולם למבקשת ע"ח.
אם כן, הנאמן מודה למעשה בחוב הנתבע שהמבקשת טוענת לו, בסך של 246,444 ש"ח, אולם טוען כי אין אפשרות, בעת הזו, לשלם למבקשת, כי קופת ההקפאה ריקה, לאחר שרכבת ישראל, ממנה ציפה לקבל כספים, הפסיקה לשלם, ולטענתו מעכבת תחת ידה כספים המגיעים לחברה.
בטיעוני ב"כ המבקשת בדיון שהתקיים בבקשה, הוא טען שהנאמן קיבל מהרכבת כספים בגין חשבונות שאושרו אולם למבקשת, בניגוד לנושים אחרים, לא שילם לה הנאמן דבר מכספים אלה.
הנאמן אומנם מודה כי שמה של המבקשת לא נכלל ברשימת הנושים להם חולקו הכספים שנתקבלו בגין חשבונות 26 ו- 27 שהחברה הגישה לרכבת, אולם לטענתו הדבר נבע מטעות בתום לב, וטוען כי מכל מקום הסך של 80,000 ש"ח ששולם למבקשת ממקורות אחרים עולה על החלק היחסי שהמבקשת הייתה מקבלת מהכספים שנתקבלו מהרכבת עבור חשבונות 26 ו- 27, אילו שמה נכלל בין הנושים להם חולקו הכספים מהחשבונות הנ"ל, באופן יחסי.
עפ"י הבקשה, לא ביקשה המבקשת מפורשות לחייב את הנאמן באופן אישי בתשלום החוב, אלא ביקשה מביהמ"ש להורות לנאמן לשלם לה את יתרת החוב שלה, מבלי לציין באם הכוונה לחיוב בתשלום מקופת הפירוק או בחיוב הנאמן בתשלום באופן אישי. יחד עם זאת, מטיעוניו הנ"ל של ב"כ המבקשת, עולה הטענה כי הוא מבקש גם לחייב את הנאמן באופן אישי בתשלום יתרת החוב למבקשת, בנימוק שהנאמן לא כלל את המבקשת ברשימת הנושים להם חולקו כספים שנתקבלו מהרכבת. אף שב"כ המבקשת לא טען לחיוב הנאמן באופן אישי עקב ניהול גרעוני של החברה בניגוד לקבוע בצו ההקפאה, הרי הנאמן בתגובתו טען כי אין מקום לחיוב האישי גם לא מנימוק של ניהול גרעוני של החברה, וטען כי בעת ביצע הנאמן את הזמנת העבודות אצל המבקשת בחודש 8/09 הוא לא צפה מצב בו הרכבת תערים קשיים ותעכב תשלום כספים המגיעים לחברה ממנה, ובאשר לאי הכללת המבקשת ברשימת הנושים להם חולקו כספים שנתקבלו מהרכבת, טען הנאמן כאמור כי
הדבר נבע מטעות, וכי בכל מקרה הסך של 80,000 ש"ח ששולם למבקשת ממקורות אחרים עולה על מה שהמבקשת הייתה צפויה לקבל מחלוקת אותם כספים.
כאמור, אין מחלוקת כי המבקשת הינה נושה מתקופת ההקפאה ועל הנאמן חלה חובה לשלם לה מקופת ההקפאה את הסכומים שהחברה חייבת לה, אלא כאמור טוען הנאמן כי בעת הזו אין כספים בקופת ההקפאה, ולכן אין בידו אפשרות לשלם למבקשת. מיותר לציין כי העדר כספים בקופת ההקפאה אינו מהווה הגנה ואינו מהווה נימוק המצדיק אי חיוב קופת ההקפאה בתשלום ובוודאי שאינו מצדיק דחיית הבקשה .
שאלה אחרת היא שאלת חיוב הנאמן באופן אישי.
בענייננו, ב"כ המבקשת ביסס את דרישתו לחייב את הנאמן באופן אישי על כך שהמבקשת לא נכללה בין הנושים ביניהם חולקו הכספים שקיבל הנאמן בגין חשבונות 26 ו- 27. בזה אכן חטא הנאמן, יחד עם זאת, טענת הנאמן כי הדבר נבע מתוך טעות כנה לא נסתרה. זאת ועוד, לא ברור מה הסכום שהמבקשת הייתה אמורה לקבל מכספים אלה שחולקו בין הנושים באופן יחסי לחובות שלהם, על כן ולנוכח העובדה כי למבקשת שולם סכום של 80,000 ש"ח ע"ח העבודות שביצעה ממקורות אחרים של החברה, לא מצאתי בהשמטת שמה של המבקשת מרשימת הנושים להם חולקו הכספים שקיבל הנאמן בגין חשבונות 26 ו- 27 משום הצדקה לחייב את הנאמן באופן אישי לתשלום החוב למבקשת.
כאמור, ב"כ המבקשת בטיעוניו לא ציין ולא פירט, מעבר למי שצויין לעיל, על יסוד מה הוא מבקש לחייב את הנאמן אישית באופן אישי, אף על פי כן אתייחס לשאלת חיוב הנאמן באופן אישי, עקב הפרת הנאמן להוראה שנכללה בצו הקפאת ההליכים ומינויו לנאמן הקפאת ההליכים, שאסרה עליו לנהל את החברה בתזרים מזומנים גרעוני (סעיף 18 מצו הקפאת ההליכים), כפי שהדבר עלה מבקשה דומה (בקשה 120), ואילו אף בבקשה הנוכחית , במשתמע מטיעוני ב"כ המבקשת.